מה קורה כשיש מוארות יתר ?
רמז ?
הסיפור של קורח.
.
וכך יושב לו יהודי בעיירה שקוראים לה איזביצא. לפני איזה מאתיים שנה. ומלמד תורה בצורה יחודית בשבת. צאציו יושבים במוצאי שבת לכתוב את התורות שלו. וכך לאחר זמן יוצאים שני ספרים הנקראים – מי השילוח. המבוססים על ציטוטים מהשיעורים שלו.
.
והיהודי הזה לא היה בריינבו. וגם לא עשה אייוסקה. אבל הלמידות שלו. מפליאות אותי כל פעם מחדש. אז הנה.
.
מה היה הסיפור של קורח ?
.
לפי רבי מרדכי ליינער מאיזביצא. קורח היה מואר. מה זאת אומרת מואר ? הוא הבין. הוא הבין וידע שאין לאדם באמת בחירה. כי הוא היה ירא שמיים במלואו. ירא שמיים מלשון ראייה ויראה. וההבנה שהכל בידי שמים. הכל. אז מה יוצא ? מה שיוצא זה שאין לאדם באמת בחירה. כי אם הכל בידי שמיים. אז מה התועלת של הבחירה של האדם ? איזה חופש פעולה בדיוק יש שם ?
.
אם כך. אמר קורח. אם באמת אין בחירה. ואלוהים נמצא בכולנו. אז מה הקטע של משה ואהרן שהם מנהיגים את העם ?
.
איך קוראים לזה ? מוארות. איך קוראים לזה באמת ? מוארות יתר. ומוארות יתר שלא לוקחת בחשבון את הכלי ? מביאה לריסוק הכלי. כי הכלי המכיל. יכול להכיל כמות מסוימת של אור. יותר מזה זה מסוכן. כמו במועדונים. מחוץ לכל מועדון כתו בבדיוק כמה מבלים יכולים להיות בו. יותר מזה ? זה מסוכן.
.
ומי השילוח מוסיף ואומר דבר חשוב. הוא אומר. האמת ? קורח צדק. ומביא כל מיני רמזים לזה שהוא צדק. אבל מה לעשות. ובעולם הזה האמת הזו נסתרת. ולמה היא נסתרת ? כדי שהאדם יעשה עבודה. כי אם הכל מכתוב. אז מה הבעיה לשבת רגל על רגל ? מה זה *באמת* משנה.
.
וכשהוא כותב שהאדם בא לעשות עבודה. הוא לא מתכוון דווקא למלאכת כפיים. אלא לעבודה. עבודה פנימית. תהליכים פנימיים. יעני. התפתחות
.
אז כן העולם הזה די מכתוב. ומה נשאר ? לראות איך אני מול זה. זה שקורים דברים ? קורים דברים. חלקם סבבה חלקם איומים ונואריים. השאלה היא לא מה קורה. השאלה היא איך אני מול זה ? איזו עבודה *אני* עושה עם ועל עצמי לנוכח.
.
כדי להתפתח. כדי שהתודעה האנושית תתפתח. כדי שהתודעה האנושית תתקדם. כדי שהתודעה האנושית תתרחב.
.
אז כן. קורח ראה את הכל. אבל הוא פספס את העיקר. והעיקר הוא האדמה. והקרקוע. אז מה קרה לקורח ולעדתו ? נבלעו באדמה. זה השיעור. השיעור הוא שהתפתחות זה יפה. אבל התהליכים פה הם בחומר. וגם אם עשית קפיצת מדרגה ? גם אם אתה רואה שהכל אשליה ? גם אם אתה כבר עמוקבמימד החמישי ? השישי או מעבר לו ? עדיין. יש כאן חיים. ובעל מכולת משובחת אבל יקרה. שמקבל רק את התשלום בכלים של המימד השלישי והמוגבל. מה לעשות ?
.
נו צ'ויס סייד דה וויס. אמר הקול שנשמע כמו אשה מאד מבוגרת וצרודה מרוב סיגריות. נו צ'ויס סייד דה וויס לרא אורו הוא כמעט מאתיים שנה אחרי בעל מי השילוח. מה נשאר ? נשאר להתבונן. ונשאר לנוע נכון. כמו שהגוף. מוביל ולוקח. כי גם הגוף בבחירות שלו – אין בחירה מה מדויק או לא. זה הכל מכתוב. רק מה. השאלה אם להקשיב לתנועה הזו או לא. זו השאלה.
.
וככה. בימים שבהם למי שיש את שער 18 במפת העיצוב. יכול להרגיש ביתר שאת את השיפוטיות. את הדחף והצורך לתקן. את התמות מהילדות ועם בעלי השררה והסמכות. כי שער 58 מצידו השני של הערוץ מוגדר על ידי האדמה.
.
אז בימים כאלה השיעור החשוב הוא לא מה אני רואה או לא רואה על האחר. זה לזכור שמה שאני רואה או לא. זו איכות פרוג'קטורית. ואיכות פרוג'קטורית צריכה הכרה לפני שהיא מתבטאת. למה ? אחרת זה טו מאצ' אור לתוך כלי. זה לא שהביקורת לא מדויקת. אבל היא צריכה לראות ולהרגיש שהכלי מולה מוכן להכיל את מה שיש לשיפוטיות לומר.
.
כי השיפוטיות באה לתקן. אבל אור התיקון. צריך כלי שפנוי ומוכן לקבל אותו.
.
שנזכה לתיקונים מלאי חסד ומתיקות
שנזכה לבשורות טובות
במהרה
.